#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מי שמתו מוטל לפניו [אחד מהקרובים שצריך להתאבל עליהם - רע""ב] ממה הוא פטור?<br>2. מה הדין נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן?"	"1. א. תפילה, ב. תפילין. <br>2. כולם פטורים מתפילה [א. משום שהוא מדרבנן, ב. שצריך יותר כוונה מק""ש – רע""ב], מק""ש - אם המטה צריכה להם – פטורים, אם אין המטה צריכה להם – חייבים."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ג/משנה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. קברו את המת וחזרו, האם יאמרו ק""ש?<br>2. העומדים בשורה לנחם האם חייבים בק""ש?"	"1. אם יכול לקרוא לפני שיגיעו האבלים לשורה של הניחום - יקרא. ואם הדרך קצר שלא יספיק לקרוא ק""ש - לא יקרא. <br>2. הפנימים שרואים את האבלים - פטורים. החיצונים שאינם רואים את פני האבלים - חייבים."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ג/משנה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. נשים ועבדים וקטנים, האם חייבים ב: א. ק""ש, ב. תפילין, ג. תפילה, ד. מזוזה, ה. ברכת המזון?<br>2. באיזה קטן מדובר?"	"1. א. פטורים. הו""א - לחייבם, אע""פ שזה עשה שהזמן גרמא, כיון שק""ש הוא קבלת עול מלכות שמים.<br>ב. פטורים. הו""א - לחייבם, אע""פ שזה עשה שהזמן גרמא, הואיל והוקש למזוזה שנשים חייבות. <br>ג. חייבים. הטעם - שזה רחמים, והחיוב רק מדרבנן, ורבנן תקנו גם לנשים. ואף שיחנכו את הקטנים. <br>ד. חייבים. הו""א - אע""פ שזה מצות עשה שאין הזמן גרמא ואין סיבה שלא יחיבו, כיון שהוקש מזוזה לת""ת שהם פטורים, שכתוב ""ולמדתם אותם את בניכם"", ודורשים ולא את בנותיכם.<br>ה. חייבים. איביעא שלא נפשט אם מדאורייתא או מדרבנן, הצד שדאורייתא - שאינו מצוה שהזמן גרמא, ככתוב ""ואכלת ושבע וברכת"" ללא קשר לזמן. הצד שמדרבנן - שהתורה קישרה ברכת המזון לארץ, ככתוב ""על הארץ הטובה אשר נתן לך"", וארץ לא נתנה לנקבות.  <br>2. אפילו שהגיע לחינוך, כיון שהאבא לא מוצוי תמיד בעונת ק""ש, וכן תפילין שסתם קטן אינו יודע לשמור תפילין שלא יפיח בהם."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ג/משנה ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הלכות בעל קרי:<br>1. מה הבעיה בטומאת בעל קרי (רע""ב)?<br>2. בעל קרי, האם אומר ק""ש ומברך לפני ואחרי ק""ש (ת""ק, רבי יהודה)?<br>3. בעל קרי, האם מברך לפני ואחרי המזון (ת""ק, רבי יהודה)?<br>4. מה הדין היום עם טבילת עזרא?"	"1. רע""ב - עזרא תקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאונסו בין לרצונו עד שיטבול. ולא מפני טומאה וטהרה, שאין דברי תורה מקבלין טומאה, אלא כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים.<br>2. ת""ק - ק""ש מהרר בלבו כשהגיע זמן המקרא, וברכות אינן מברך כלל, כיון שאינו מדאורייתא. רבי יהודה - מברך לפניהם ולאחריהם.<br>3. ת""ק - רק לאחריה שהיא מדאורייתא, ולא לפניה. רבי יהודה - מברך לפניהם ולאחריהם.<br>4. וכבר נפסקה ההלכה דבטלוה לטבילותא, ובעלי קריין קורין ק""ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ג/משנה ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. עמד באמצע התפילה ונזכר שהוא בעל קרי, מה יעשה?<br>2. ירד לטבול ומגיע הנץ מה יעשה?<br>3. האם מותר לקרוא מול מי רגלים? ומה יעשה?<br>4. כמה צריך להרחיק ממי רגלים וצואה?	1. לא יפסיק אלא יקצר כל ברכה וברכה. <br>2. אם יכול לעלות ולהתלבש - יעלה. אם אינו יכול - יתכסה במים ויקרא, ובתנאי שהים אינם מים רעים [= סרוחים] או מי משרה [= מים ששרו בהם פשתן]. <br>3.אסור, ויטיל בהם רביעית מים לפעם אחד.<br>4. ד' אמות, כשהם לצדדים או לאחריו, אם הם לפניו ירחקים מלא עיניו.	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ג/משנה ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הטמא ממילא טמאת ז', כגון זב ונדה האם צריך טבילה (ת""ק, רבי יהודה)?"	"ת""ק - אפ""ה צריכים טבילה משום קרי לד""ת. רבי יהודה - אי""צ, ואפילו אם קודם פלטה ש""ז, ורק אח""כ נהיתה נדה."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ג/משנה ו		
